מעגל של שונים

אחד העקרונות האופייניים להתארגנות דיאלוגית העולה מן הסעיף הקודם, הוא עיקרון השונות – אנשים לא נולדים שווים ולא צריכים להיות שווים. זהו עקרון מאוד בסיסי בהתארגנות דיאלוגית.

בהשוואה, בתרבות אי־דיאלוגית קיים פעמים רבות עקרון מוצהר של שיווין, אבל בפועל ובאינספור רמות, מופעלת גיאומטריה של אי־שוויון. למעשה, יש מובן שבו דווקא עקרון השוויון המוצהר הוא שאחראי לסוג מאוד כואב של אי־שוויון (ועל כך בהמשך).

עקרון השונות, אם כן, הוא תנאי להתארגנות שיש בה את סוג האיזון המחליף את עקרון השוויון המכני.

הסכמה : כבד את השונות

כבד את השונות, משמע, שחרר את ההיאחזות בעקרון השוויון האידיאולוגי. הסכם שיש מידה שונה לכל אחד.

במקום "כולנו שווים" – "כולנו שונים". שונים בצרכים, שונים בנקודת המבט, שונים בתשוקות, שונים בהעדפות…

עכשיו לך והקם עולם שיש בו מקום לכולם. כי רק אם יהיה בו מקום לכולם – יהיה בו באמת מקום גם בשבילך. או בניסוח על דרך השלילה: כל אדם שאין לו מקום בקהילתך, הוא עוד היבט שלך שנזרק למרתף, ודילול פניה הרב־גוניים של המציאות.

וכמובן, זה אתגר עצום לדמיין עולם שהסדר החברתי שלו אכן יכול לעשות מקום לכולם.