הפותח שעריו

הצד השני של "אל תתעלם" הוא "אל תעלם" – המידה המשלימה.

ב"אל תתעלם" הנך מתבקש להכיר בזולתך, להתייחס לכאבו, לאהבתו, לבקשתו – משמע המרכז הוא הזולת, ואילו ב"אל תעלם" הנך מוזמן לאפשר לזולת להכיר בך ולהכיר אותך. במילים אחרות: אתה מוזמן להציע את עצמך ל"אל תתעלם" של זולתך. לא רק שתכיר אתה – שיכיר גם הוא אותך. לא רק שתעזור אתה – שיעזרו לך.

הסכמה : אל תעלם

אם לא תעלם ולא תתעלם, הנה אתה בדרכך להיות מרכיב במערכת יחסים דיאלוגית.

מידה כפולה זו של אי־התעלמות ואי־היעלמות מגדירה את מהותה של מעורבות שאיננה התערבות.

בין אם נרצה בכך ובין אם לא, אנחנו מרכיב בחייהם של אנשים אחרים. נכון, אנחנו הרבה צופים, אבל גם כצופים אנחנו לא שקופים. קיומנו הוא ממשי ובעל נוכחות. בין אם נרצה ובין אם לא, אנחנו סוג של הפרעה בשדה של הזולת. השאלה היחידה היא האם אנחנו הפרעה פורייה או הפרעה מדכאת.

כשאנחנו מנתקים את עצמנו מן הזולת, אנחנו לא נעלמים משדה המשמעות שלו – אנחנו נתקעים בו כסוג של מעצור. הדרך היחידה היא להסכים לקחת חלק בשיחה. להפוך מחדש להיות גורם זורם, לא גורם תוקע, בחיפוש שלו אחר משמעות ויצירה.

אל תעלם, אם כן, גם כי אתה לא יכול באמת להיעלם, וכל ניסיון להיעלם רק מעמיס, אבל גם כי בהיעלמותך אתה חוסך את עצמך מזולתך, ובאופן כלשהו גונב ממנו את מה ששיך לו בזכות.

אכן, אתה לא רק של עצמך, אתה גם שלו, והוא זקוק לך כחלק מחומר הגלם של השיחה שלו. לא במקרה אתה שם. הוא זקוק להבעה שלך ולשייכות שלך כחלק מזרימת היצירה שלו – אל תעלם לו.

תסכים להיות חלק מן התהליך.

ושוב, אין כאן שום התוויה המורה איך לא להיעלם – חירותך היא. רק אל תחשוב שאתה שייך רק לעצמך. אתה מופע חיים גם אצל אחרים ויש לך אחריות לכך – לא אחריות של שליטה, אחריות של התמסרות.

ניסוח אחר להסכמות 8 ו9 במשותף יכול להיות:

אל תתחבא מאחורי השולחן.

והשולחן כאן הוא מטפורה לדברים רבים. זה גם השולחן של הבירוקרט, וגם השולחן של המרצה, וגם השולחן של בעל התפקיד, וגם שולחן העבודה של הרציונליסט עליו הוא פורש את רעיונותיו. בקוטב של "אל תעלם" זה המקום שבו אתה מסרב לקחת חלק בשיחו של הזולת. אתה מוכן אולי להתערב בחייו אבל לא להיות מעורב בהם באופן שעתיד לשנות אותך. בקוטב של "אל תתעלם", זה המקום שבו אתה מסרב שהזולת ייקח חלק בשיח שלך. כאמור, אלה שני קטבים של אותו עניין, כי אחרי הכול, במציאות זה לא שיח שלי או שלך – זה שיח משותף שלנו.