יושר

אם רוצים, אפשר להציב במרכז הסכמה יחידה:

הסכמה : אל תשקר

הסכמה זו מבקשת לשמור על הקוהרנטיות והאיזון של שדה המשמעות הקבוצתי. זו הנחת הייסוד של קיומו. שדה המשמעות קשור במידה רבה למה שאנו מבינים שהאחר מבין שאנחנו מבינים, וכל ההשתקפות ההדדית הזו יכולה להתקיים כזרימה מברכת, כאשר אין סייגי שקר בתוכה.

"אל תשקר" קשור, כמובן, לרובד המילולי של שדה המשמעות – שהוא רובד מרכזי בקיומו, אבל גם הולך עמוק יותר מן הרובד המילולי, ומקיף באופן זה גם את המימדים האחרים של שדה המשמעות החברתי (כלומר, "אל תשקר" אינו רק עניין מילולי).

כך, למשל, "אל תשקר" הוא לא רק כלפי חוץ, הוא גם כלפי פנים, בין היתר בנכונות להקשיב לריבוי הקולות הפנימי, להסכים להרגיש את מה שאתה מרגיש ולבטא הרגשה זו בלי להעמיד פנים שאתה לא מרגיש את מה שאתה מרגיש.

בעבר כבר התבטאתי שאם היו שומרים רק על הסכמה זו – לא לשקר – הייתה נעלמת הרודנות מן העולם. שהרי כל שקר הוא במובן מסוים הצהרה שאין לי ולאמת שלי מקום בעולם, זהו מעשה של גרוש, שמעמיד במקום המנהיגות את הרודנות.

"אל תשקר" במובן הזה, הוא ביטחון, כשם שהשקר הוא משבר אמון בסיסי. בפרט כשאנו מבינים שעיקר האיום לביטחון צומח מתוך הקבוצה – מקריסת שדה המשמעות שלה, הנובע מפעולתם של יחידים.

זה צריך להיות יסוד לכל התארגנות דיאלוגית, ובלעדיו אי־אפשר.