צא לחופשי

הרבה מן ההסכמות האחרונות הוצגו מצד הדאגה לזולת, אבל את תנועת הנפש הפנימית שמאפשרת את קיומן אפשר לכנס אל תוך ההסכמה הבאה:

הסכמה : צא לחופשי

מכיוון שמלכתחילה איננו מופרדים, אלא שני צדדים של עניין אחד, הרי שכוונון הדיוק העצמי, הוא גם זה שעוזר לזולתך. והדיוק הוא זה: צא לחופשי.

בו זמנית זה גם יגדיר את אחריותך כלפי זולתך. שהרי בשחררך את עצמך אתה גם עוזר לשחרר אותו.

וזה כך בשני מובנים. במובן הישיר: מכיוון שאתם מחוברים, אותה פעולה שאתה עושה אצלך כביכול, היא בו זו זמנית פעולת שחרור הקורית גם אצלו. במובן העקיף: מכיוון שאתה לא רק עבור עצמך, אתה גם עבורו – אם יצאת לחופשי ומתוך כך אתה אוהב יותר, קורן יותר, אמיץ יותר, הוא עתיד להתברך בכך.

אבל, "צא לחופשי" הוא לא רק האמצעי שדרכו אתה מברך את הזולת, אלא גם האמצעי שבו הזולת מברך אותך. המרחק הדיאלוגי מאפשר להשפעתו עליך להפוך להיות השפעה מברכת, מפרה, מגדילה, מחלחלת את צבעה הייחודי. וממילא זו הדרך שבה הוא נעשה יותר רלוונטי עבורך. וכשהוא נעשה יותר רלוונטי עבורך – כשאתה מאפשר לו לברך אותך, הוא גם נעשה יותר רלוונטי עבור עצמו, שהרי זו המהות של כל אדם – השפעתו וברכתו. וכשאתה מאפשר למישהו לברך אותך, ממילא ברכת אתה גם אותו.

ואם כן, צא לחופשי.

"צא לחופשי" הוא לא רק שם של יעד – חירות שיש לחתור אליה – הוא גם שם פעולה המגלמת את אחריותך בפועל, כפי שאתה חוזר ומבטא אותה ללא קשר לתוצאה. רוצה אתה לדעת איך אתה מבטא באופן העמוק ביותר את אחריותך לזולתך – הנה הפעולה: צא לחופשי. זו תהיה נתינה של ממש.

פעולה לקחנית, מעצם טבעה, אינה משחררת. לכל היותר היא פעולה מנתקת, ואין מה שמצר על החירות כמו פעולת הניתוק. חישבו למשל על אדם שמנתק את קשריו עם חברו באופן חד צדדי בשל מעשה שהאחרון עשה. אף על פי שהוא מדמיין שהוא יצא לחופשי, באמת כל פעם שמזכירים את שמו של החבר הוא חש מכווץ, מתנגד, כועס, סגור. זה משקע שמלווה אותו לכל אשר ילך, חלק מן המרחב בו הוא נתון, מתווה בנוף נפשו.

מתוך חירותך, תמצא גם את אהבתך, שהרי החירות והאהבה הם שני צדדים של אותו עניין.

נכון – "צא לחופשי" נשמע כמו עיקרון אנוכי, שלא לומר מתנכר – דאגה אישית הסוכרת עצמה מפני הזולת ומבדילה את עצמה. אבל זה כך רק מתוך נקודת המבט המכנית שמניחה שאנשים מלכתחילה מנותקים זה מזה. ואילו בתפיסת עולם דיאלוגית, שבה ישנה הבנה עמוקה של המרקם שמחבר אותנו, צא לחופשי, הוא המפתח לא רק לחירותך שלך, אלא גם לחירותו של זולתך.

הניתוק קושר, והפרידה מחברת.

עוד אחזור לנקודה זו כשנדון בהסכמה "כבד את החירות".

ישנה עוד הסכמה שקשורה באופן ישיר למחזור הסכמות זה והיא ההסכמה לא לשעבד את הזולת, אבל אני רוצה לגעת בה רק לאחר שאתייחס למחזור ההסכמות הנוגעות לעתיד, שאז תקבל יתר תוקף.