אומנות הפרידה
ברגשות מעורבים היא החליטה השנה לשלוח את בתה לגן. עד עכשיו, זה שלוש שנים מאז נולדה, רק לעיתים רחוקות נפרדה ממנה ליותר משעתיים, וכשזה כבר קרה, זה תמיד קרה כשהוריה של האם שמרו על נכדתן. כעת מוזר לה להשאיר אותה לבד בגן…
מאמרים / הורות וילדות
פרידה והתבגרות
8 מאמרים בנושא זה
הגבולות בדרך משייכות סימביוטית לשייכות דיאלוגית
אני רואה את תהליך ההתבגרות כתהליך פרידה הדרגתי, בו מותמר "חומר" השייכות הסימביוטית לעמידה היחידית-דיאלוגית של הילד (לשייכות דיאלוגיות). התהליך הזה מתחיל מגיל אפס ועובר את מצבי הביניים המערבבים שייכות סימביוטית עם שייכות דיאלוגית (זה תהליך שאנו עוברים לאורך כל חיינו). הבנת…
הורות פרידה ברוכה
הילד אינו פרויקט. הוא לא מוצר שצריך לעבד, לטפח, לעצב ולהביא לידי גמר. הוא מרכז חיים. כבר מישהו. מישהו נוכח, שחי את חייו, יצירתו, גורלו וייעודו. אם תרצו: אנו ההורים מארחים אותו לפרק זמן בביתנו. ההורות אינה פרויקט. היא לא עניין שצריך…
הורות פרידה ברוכה
1. הילד אינו פרויקט. הוא לא מוצר שצריך לעבד, לטפח, לעצב ולהביא לידי גמר. הוא מרכז חיים. כבר מישהו. מישהו נוכח, שחי את חייו, יצירתו, גורלו וייעודו. אם תרצו: אנו ההורים מארחים אותו לפרק זמן בביתנו. 2. ההורות אינה פרויקט. היא לא…
משייכות סימביוטית לשייכות דיאלוגית
התינוק נולד אל תוך השייכות. ואף על פי שאנו נוטים לחשוב על הלידה במונחים של טראומה – שהרי הרך הנולד עזב את מקום מבטחו המוכר ברחם אמו ונפלט אל עולם יבש וקר – הנה לתינוק הנולד אל חיקה של אמו, אין בדרך…
משייכות סימביוטית לשייכות דיאלוגית
ניתן לראות את תהליך הגדילה מינקות לבגרות כתהליך של פרידה שמתחיל מהרגע הראשון. פרידה זה לא ניתוק. כשיש ניתוק לא אפשרית הפרידה. תהליך הפרידה כתהליך חיובי הממיר "חומר" אחד ל"חומר" אחר. אם החומר הראשון לא קיים, הוא לא יכול לעבור התמרה, ובמילא…
משייכות סימביוטית לשייכות דיאלוגית
1. אני מתייחס לתהליך גדילתו של אדם מינקות לבגרות כתולדות המעבר משייכות סימביוטית לשייכות דיאלוגית. זה אומר שניתן להבין את תהליך הפרידה של הילד מן ההורה שלו, לא כתהליך של בידוד המעמיד את הילד באי-תלות, ולא פעם גם נושא ממד של ניכור,…
סיפור פרידה – עוד כמה מילים על פרידה
פרידה זה בלגן, ("זה חרא", כמו שאומר תומר). זהו מעמד אינטנסיבי הכורע תחת עומס הסיפורים, על איך זה אמור להיראות, ומה אמורים להרגיש, ואיך ראוי להתנהג. והעומס לפעמים כל כך רב, עד שלא נותר מקום לתמרון האישי – להרגיש ולחוות את מה…